סרטון מצגת לזכרו של ירון זוהר הי״ד
קרב הגבורה של סמל ירון זוהר הי״ד
הנצחה לירון💔
ירון.. אח יקר שלי.. עברו 8 ימים מאז שהתחיל הסיוט הזה, 8 ימים מאז שאיבדתי אותך. מגיל 5 אנחנו דבוקים אחד לשני לתחת, כמה חוויות וזכרונות אחי.. כמה פעמים שיחקנו כדורגל באלונים, איזה כימיה מטורפת הייתה לנו כששיחקנו. כמה פעמים הייתי מסתכל עליך בהערצה לוקח את הכדור ורץ בין 10 ילדים כאילו אתה לבד במגרש, היית שחקן כזה מוכשר שברגע שהייתי נבחר לקבוצה שלך הייתי יודע שאני אנצח את המשחק ובאפס מאמץ. כמה טיולים היו לנו ביחד, שכל אחד היה יותר כיף מהשני, כי לכל אחד מהם באת.. לא משנה לאיפה אני הולך ומה אני עושה אני תמיד רואה אותך, אם זה בספה בסלון שאני נזכר שהיינו משחקים פיפא, אם זה במיטה שלי בחדר שבאת אליי איזה יום בשמונה בבוקר עם כדור ואמרת לי בוא נלך לשחק, אם זה על הנדנדה בגינה שלי שרק לפני שבועיים ישבת שם ביום הולדת שלי ואכלת פיצה עם תפוציפס... לא להאמין שזו הייתה הפעם האחרונה שאראה אותך. אתה היית ותמיד תשאר הבן אדם הכי מיוחד שקיים, עם הלב הכי ענק וטהור שיש, עם הפרצוף הזה שיכול לגרום לכולם לצחוק שעות, לא משנה כמה רע להם באותו רגע. כל מי שמכיר אותך, וגם כאלה שלא, אומרים שהיית ילד טהור, ילד בלי טיפה אחת של רוע בלב, ילד שהחטא היחידי שלו היה שהערנו את ההורים באמצע הלילה בגלל שהצחקת אותנו ככ חזק. ילד שבחיים לא ראיתי אותו רב, מקלל, מציק, נכנס לפינות, לא מסתדר עם אנשים.. בחיים לא. תמיד היית אחד שמסתדר עם כולם ואחד שכולם אוהבים אותו, בצדק.. איך אפשר לא לאהוב אותך? אתה היית הבן אדם הכי מוכשר שיש, כל דבר שנגעת בו ישר נהיית בו הכי טוב שאפשר, נגעת בכדור במגרש וכבר נהיית השחקן הכי טוב, התגייסת לגולני וכבר קיבלת הענקה מהסמל ומהמחט ומליון הצטיינויות. ומה שהכי יפה בך, שהכל קרה בשקט, בצניעות, ודרך עבודה קשה. בחיים לא השווצת בהישגים שלך או דיברת עליהם. איך היית אומר? "תעבוד קשה בשקט, ההצלחה תעשה את הרעש". אין יותר גאה בך ממני על הגיבור שאתה, איך חלמת על להלחם במחבלים ולהכנס לעזה, עוד הרבה לפני שבכלל סיימנו תיכון, תמיד היית גיבור ונתת את הכל עד טיפת הדם האחרונה שלך. לא אשכח אף פעם כמה תוכניות היו לנו, רק בשבת בערב היינו אמורים ללכת להופעה של אורי חזקיה שככ אהבת, ויום לפני דיברת איתי בבוקר ואמרת לי "בוא נחסוך כסף נטוס לראות את מסי".. כמה חפרת לנו על לטוס אחרי צבא ללפלנד, אפילו בנית רעיון בראש שנגור כל החבורה בבית משותף בניו יורק ונראה את המונדיאל הבא.. תדע שאני אוהב אותך לתמיד ותמיד אנציח אותך, אתה גיבור ואתה אח שלי. שמור עלינו מלמעלה חבר יקר
